הגורמים העיקריים לירידה במוטיבציה של העובדים מתעצמים בימים אלה, הפחד, חוסר הבטחון, הלחץ הפסיכולוגי, חוסר הבהירות ואי הידיעה מה יקרה מחר בבוקר.

 

כדי לסייע לאנשינו להמשיך לתפקד, על אף תופעות אלה, אנו צריכים, בראש ובראשונה, להיות מודעים להתעצמותם של גורמים אלה בתקופת משבר. הם עשויים, כמובן, לאפיין את מערכת היחסים בעבודה גם בימים כתיקונם, אבל אז יש לנו כמנהלים כלים רבים יותר לטפל בהם, בעיקר שהעובד נמצא במרחב שיש לנו עליו שליטה.

 

 

בעבודה מהבית העברנו את השליטה על מרחב העבודה הפיסי והמנטלי של העובד לידיו אבל יחד עם זאת נותרה בידינו אחריות גדולה יותר לחזק מרחב זה כדי לשמור על בריאותו של העובד ועל המוטיבציה והמחוברות שלו לעבודה ולמקום העבודה.

 

 

אז מה נותר לנו לעשות?

 

 

לבחור בין האפשרות לחזק את השליטה על העובדים מהבית ע”י חיזוק הבקרה ודרישה בלתי מתפשרת על דיווחי שעות עבודה ותפוקות (ולחזק פחדים ולחץ), או להעניק לעובד אוטונומיה מלאה בביצוע המשימות, תוך לקיחת אחריות מצדו לדווח על תוצאות ותקלות.

 

זו עשויה להיות שעת המפנה ביחסינו עם העובדים.

 

נעניק להם אוטונומיה המהווה גורם משמעותי בחיזוק המוטיבציה והמחוברות של העובד. מתן האוטונומיה בעבודה מבית כרוכה גם כאמור בחיזוק האחריות האישית היזומה של העובד לדווח לא רק על תוצאות אלא גם על תקלות ולקבל אחריות על תקלות אלה כדי לשפרן.

 

אותנו המנהלים השינוי התרבותי הזה מחייב לאחריות רבה יותר. להבין, כי זהו שינוי תרבותי משמעותי שלפחות חלק מאתנו ייחל לו שנים, והנה הוא התגלגל לפתחנו, אם כי בכורח הנסיבות.

 

אבל זוהי עוצמתו של המשבר, שהוא משנה שגרות ודפוסי חשיבה במהירות (ראו מה מתחולל בנושא הלימוד המקוון). השינוי מחייב אותנו כמנהלים להעצים את העובד ע”י מתן משוב חיובי ובונה ללא שיפוטיות , לחזק את התקשורת המעצימה, המבהירה לעובד את התמונה הגדולה, את מקומו בהשגתה ואת האמצעים שנעמיד לרשותו כדי לממשה. וגם נוקיר אותו על הישגיו ונלמד יחד אתו מה היו הסיבות לכשלים שהובילו אותו לתקלות. ניתן דוגמא אישית של קבלת אחריות מלאה על מעשינו (לא נהסס להודות בטעויות) ונעודד אותו לחשיבה מתקנת.

 

 

התרגלנו להניח, כי שינוי תרבותי דורש הבשלה ארוכה, וכי לעיתים אין לנו כמנהלים מוטיבציה לבצע את השינוי מחוסר סבלנות להבשלתו. אבל אלה ימים אחרים לחלוטין. זוהי רעידת אדמה בדרגה 9 בסולם ריכטר שמזעזעת ומפילה לא את אמות הסיפין של הבניינים אלא את הנחות העבודה והמוסכמות הישנות שהתרגלנו להן. זה הזמן לשנות מוסכמות אלה ולבנות מסגרות חדשות ליחסים בינינו לבין אנשינו הבנויות על מתן אוטונומיה מלאה לעובדים, תוך יצירת מרחב עבוד ביתי פיזי ומנטלי בטוחים

 

 

בהצלחה!

 

 

אלי לניאדו